מקור בראשית ד׳:ז׳
7 הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשׇׁל־בּֽוֹ׃
פירוש רש"י על בראשית ד׳:ז׳
7 הלא אם תיטיב. כְּתַרְגּוּמוֹ פֵּרוּשׁוֹ:
8 לפתח חטאת רובץ. לְפֶתַח קִבְרְךָ חֶטְאֲךָ שָׁמוּר:
9 ואליך תשוקתו. שֶׁל חַטָּאת הוּא יֵצֶר הָרָע, תָּמִיד שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה לְהַכְשִׁילְךָ:
10 ואתה תמשל בו. אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו: